המוות

הקלף המוות מייצג טרנספורמציה. במצב זקוף הוא מדבר על סופים, טרנספורמציה, שחרור. אתה מניח לדברים להסתיים באמת, ומפנה מקום למה שבא בהמשך. המוות הוא טרנספורמציה — הפתח, לא האסון.

במצב הפוך, הקלף המוות מצביע על היאחזות, פחד משינוי, קיפאון. אתה מחזיק את הדלת סגורה. בהיפוך, אתה נאחז במה שכבר נגמר, והקיפאון עולה לך יותר משהסוף היה עולה.

אין קלף בטארוט שהוא פשוט "טוב" או "רע" — המוות הוא מראה, לא גזר דין. הקלף מאיר את טרנספורמציה ומזמין להתבוננות במקום לחזות תוצאה קבועה.

סיום של פרק אחד כדי שפרק כן יותר יוכל להתחיל — טרנספורמציה שהקשר זקוק לה כדי לשרוד.

ניתוק נקי ממה שכבר לא מתאים; הסיום שסוף־סוף מפנה מקום לדבר הבא.