מבחן אפנטזיה — האם אתם רואים את זה בעיני הרוח?

אפנטזיה היא חוסר היכולת ליצור תמונות מנטליות מרצון — כשרוב האנשים "מצלמים" שקיעה או פני חבר, הם רואים משהו על מסך פנימי, אבל אדם עם אפנטזיה יודע את כל העובדות בלי לראות שום דבר. התופעה קיבלה שם פורמלי ב־2015 על ידי הנוירולוג אדם זמן ועמיתיו באוניברסיטת אקסטר, על בסיס תופעה שתוארה לראשונה על ידי פרנסיס גאלטון ב־1880. היא יושבת בקצה אחד של ספקטרום של חיוניות דמיון מנטלי שמגיע עד היפר־פנטזיה, שבה הדמיון חי כמו ראייה אמיתית.

חיוניות הדמיון החזותי משתנה מאוד בין אנשים והיא נורמלית לחלוטין בכל נקודה על הסקאלה. ההערכות מצביעות שכ־1–4% מהאנשים סובלים מאפנטזיה, חלק דומה קטן סובל מהיפר־פנטזיה, ורוב האנשים נופלים אי שם באמצע הרחב עם עין רוח ברורה אך כמובן "מדומיינת". אפנטזיה איננה הפרעה, בעיית זיכרון או חוסר דמיון — לאנשים רבים שיש להם זאת יש זיכרון עובדתי מצוין, חשיבה מרחבית ומושגית חזקה וקריירות יצירתיות; אד קטמול שותף מייסד פיקסאר ובלייק רוס יוצר פיירפוקס הם דוגמאות ידועות.

מבחן האפנטזיה הזה בהשראת ה־VVIQ (Vividness of Visual Imagery Questionnaire), כלי הדיווח העצמי הסטנדרטי שפותח על ידי דייוויד מארקס ב־1973. הוא מבקש מכם לדמיין 12 סצנות יומיומיות — פנים, מקומות, חפצים ותנועה — ולדרג עד כמה חיה כל תמונה מנטלית. התשובות שלכם ממופות למקום שבו אתם נמצאים על ספקטרום הדמיון: אפנטזי, חלש (היפו־פנטזיה), טיפוסי, או היפר־פנטזי. זהו מסך רפלקציה עצמית מהיר, לא אבחנה קלינית, אבל הוא נותן לרוב האנשים תחושה ברורה איך עין הרוח שלהם משווה.