IQ מודד יכולת קוגניטיבית: היגיון, פתרון בעיות, זיהוי דפוסים וזיכרון עבודה. EQ מודד יכולת רגשית וחברתית: מודעות עצמית, אמפתיה, ויסות רגשי והתנהלות במערכות יחסים. השניים מודדים דברים שונים: אדם עם IQ גבוה יכול להיות בעל EQ נמוך, ולהפך. מחקרים מצאים ש-EQ מוסיף מידה מסוימת של ניבוי ביצועי עבודה מעבר ל-IQ ולאישיות, באופן הברור ביותר בתפקידים שכרוכים בעבודה עם אנשים (Joseph & Newman, 2010), כך שהסתכלות על שניהם יחד נותנת תמונה מלאה יותר מכל אחד מהם לבדו.

במודל היכולות של מאייר וסאלובי, ל-EQ יש ארבעה ענפים שנבנים זה על גבי זה: (1) תפיסת רגשות: קריאה מדויקת של רגשות אצלך, אצל אחרים, בהבעות פנים ובטון הדיבור. (2) שימוש ברגשות: רתימת הרגש כדי למקד את החשיבה והיצירתיות. (3) הבנת רגשות: הבנה של האופן שבו רגשות מתערבבים ומשתנים, ומה גורם להם. (4) ניהול רגשות: ויסות הרגשות שלך והשפעה בונה על הרגשות של אחרים. רוב האנשים חזקים יותר בחלק מהענפים מאשר באחרים, וזה בדיוק מה שפרופיל עוזר לך לראות.

המודל המעורב של דניאל גולמן, שנמצא בשימוש נרחב, מתאר חמישה תחומים: מודעות עצמית (זיהוי הרגשות שלך ברגע שהם מתעוררים), ויסות עצמי (ניהול דחפים ומצבי רוח), מוטיבציה (דחף וחוסן בדרך אל המטרות), אמפתיה (היכולת לחוש מה אחרים מרגישים) ומיומנויות חברתיות (ניהול מערכות יחסים והשפעה). שני התחומים הראשונים עוסקים בניהול עצמי; שלושת האחרונים עוסקים בניהול מערכות יחסים. יחד הם יוצרים את הצד המעשי של האינטליגנציה: הכישורים הבין-אישיים.

כן, וזו אחת התכונות המעודדות ביותר של EQ. בניגוד ל-IQ, שהוא יציב למדי, הכישורים שמאחורי EQ ניתנים לפיתוח. מטא-אנליזה של 58 מחקרי אימון מצאה השפעה חיובית מתונה של אימון פורמלי על ציוני EQ (Mattingly & Kraiger, 2019). תרגולים כמו מתן שם לרגשות, עצירה לפני תגובה, הקשבה פעילה, בקשת משוב כנה וכתיבת יומן רפלקטיבית הם מקומות נפוצים להתחיל בהם. תוצאות המבחן שלך מדגישות באילו תחומים כדאי להתמקד קודם, כך שתוכל/י להחליט היכן להשקיע את המאמץ שלך.