מבחן תסמונת המתחזה

תסמונת המתחזה — או ליתר דיוק, 'תופעת המתחזה' — היא התחושה הפנימית המתמשכת שההצלחה שלך אינה מוצדקת ושבמוקדם או במאוחר תיחשף/י כרמאי/ת, גם כאשר קיימות עדויות ברורות ליכולותיך. היא תוארה לראשונה בשנת 1978 על ידי הפסיכולוגיות פאולין קלאנס וסוזן אימס, שזיהו אותה אצל נשים בעלות הישגים גבוהים שלא הצליחו להפנים את הישגיהן. כיום היא מוכרת כחוויה נפוצה מאוד בקרב כל המגדרים והתחומים, ו — חשוב מכך — היא נוטה להיות בלתי קשורה ליכולתך בפועל.

מבחן זה הוא דיווח עצמי חינוכי בן 12 פריטים, הממקם את נטיותיך היומיומיות על סולם הנע בין מעט רגשות מתחזה לדפוס אינטנסיבי ומתפשט. הוא נוגע בהיבטים שהמחקר מתאר: ייחוס הצלחה למזל, זלזול בשבחים, פחד מלהיחשף, השוואה עצמית לרעה, ועבודת יתר כדי לשמור על מראית עין. חשוב/י עליו כמראה מהירה שתעזור לך לשים לב עד כמה קול המתחזה חזק אצלך — שימושי למודעות עצמית, לא תווית שמגדירה אותך.

הערה כנה אחת: זה אינו סולם תופעת המתחזה של קלאנס (CIPS), שהוא כלי מחקרי מאומת בן 20 פריטים עם זכויות יוצרים וטווחי ניקוד משלו. זוהי התאמה מקורית בהשראת אותו גוף עבודה, שנבנתה לצורך התבוננות עצמית מהירה. זו אינה הערכה קלינית או אבחנתית — תסמונת המתחזה אינה הפרעה ניתנת לאבחון — לכן התייחס/י לתוצאה שלך כנקודת מוצא למודעות, לא כפסק דין רפואי.