במוקדם או במאוחר מראיין שואל זאת: "איך הייתם מדרגים את עצמכם בעבודה בצוות?" או את השאלה המעורפלת יותר "איך אתם בעבודה?" אם בדיוק מילאתם פרופיל של דירוג עצמי, כמו זה שמעניק לכם מבחן כשירויות, אתם מחזיקים משהו שימושי לרגעים האלה. הוא שימושי כהערות לזיכרון שלכם, לא כמסמך לצטט ממנו. הנה איך הופכים אותו לתשובות שנשמעות כמוכם ושורדות שאלת המשך.
במה המראיין יכול ובמה הוא לא יכול להשתמש
האדם שמולכם מעולם לא ראה את התוצאות שלכם, אינו יודע איך נוסחו ההיגדים, ואין לו דרך לשפוט אחוז ממבחן שהוא לא בחר. אם תפתחו ב"הפרופיל שלי אומר שאני ברמה 'חזק' בתכנון וארגון, עם אחוז לצדו", מסרתם לו נתון שאינו יכול לבדוק ושום דבר שהוא יכול לדמיין. זה יכול גם להישמע כאילו אתם נותנים לאתר לתאר אתכם.
מה שהמראיין מחפש בפועל פשוט יותר. האם אתם יודעים איך אתם נוטים לעבוד? האם אתם יכולים להצביע על רגע שמראה זאת? ואיפה שאתם חלשים יותר, האם אתם עושים משהו בעניין? דירוג עצמי נותן לכם את התשובה הראשונה לכל שאלה. עדיין עליכם לספק את הרגע ואת הפעולה.
כדאי גם לזכור מהו המבחן. ב-JobCannon בנו אותו כדי לתעד באיזו תדירות אתם אומרים שאתם פועלים בשש דרכים: תקשורת, פתרון בעיות, מנהיגות ויוזמה, תכנון וארגון, הסתגלות ועבודת צוות. הוא אינו מבחן יכולת, אינו כלי מתוקף ואינו מנבא הצלחה בעבודה. המגבלה הזו היא בדיוק הסיבה שאי אפשר לומר "המבחן מוכיח זאת". אפשר לומר "זה תואם את התיאור העצמי שלי, והנה דוגמה".
רמה, דוגמה, פער: התשובה בשלוש תנועות
לא משנה מהי השאלה, הצורה שעובדת קצרה ואחידה בכל פעם.
- אמרו את הרמה במילים שלכם. "תכנון וארגון הם מהצדדים החזקים שלי", "תקשורת אצלי עדיין בשלב של התפתחות", "הובלת קבוצה אצלי עדיין בתחילת הדרך". דלגו על האחוז.
- תנו דוגמה קונקרטית אחת. יום שלישי אמיתי, מסירה אמיתית, מועד שהוחמץ באמת. רגע אחד שמסופר בשלושה או ארבעה משפטים עדיף על חמש טענות.
- אמרו מה אתם עושים בעניין הפער. לכל כשירות יש צעד הבא, גם לחזקה ביותר שלכם. לכשירות חלשה יותר, ספרו על השגרה הקטנה שכבר יש לכם או על הצעד הראשון שכבר עשיתם.
ואז עצרו. שאלת המשך תצמח ממה שאמרתם אחרון, ולכן סיימו במשפט שהכי נעים לכם שישאלו עליו.
שלוש רמות, בקול רם
אלה משפטים מדוברים, לא תסריטים. החליפו בפרטים שלכם, ובחרו כשירות שהתפקיד אכן משתמש בה.
זה נשמע כמו אדם שמתאר הרגל, עם הוכחה מצורפת, ועם פער שנקרא בשמו בכל זאת.
"תכנון וארגון הם מהצדדים החזקים שלי. כשתאריך השחרור הוקדם, בניתי מחדש את רשימת המשימות באותו אחר צהריים, סיפרתי לשני האנשים שהעבודה שלהם זזה, וסימנתי את השלב האחד שחשבתי שיתעכב. הוא התעכב קצת, ומכיוון שסומן מוקדם עדיין עמדנו במועד. מה שנמצא אצלי בעבודה כרגע הוא להשאיר מקום להפרעות, ולכן לפני כל מועד שמישהו אחר תלוי בו יש אצלי עכשיו משבצת ריקה אחת."
כאן הכנות עושה את העבודה. תנו שם לחלק המוצק ולחלק שאינו.
"תקשורת אצלי עדיין בשלב של התפתחות. הכתיבה שלי ברורה, אבל בישיבות לוקח לי יותר מדי זמן להגיד שיש לי הסתייגות. בחודש שעבר התאפקתי עם הסתייגות מבחירת ספק והעליתי אותה יום אחר כך, וזה שירת פחות את כולם. מאז התחלתי לרשום את הדאגה העיקרית שלי לפני הישיבה ולהעלות אותה מוקדם."
אל תתנצלו ואל תייפו. אמרו היכן הדברים עומדים, הראו את הצעד הראשון, ואמרו מה יבוא אחריו.
"הובלת קבוצה אצלי עדיין בתחילת הדרך. לא היה לי תפקיד הובלה רשמי, ולכן ההרגלים האלה עדיין דלילים. מה שעשיתי הוא לקחת אחריות על חלק קטן: ניהלתי את התכנון של יום הגיבוש של הצוות שלנו, חילקתי את המשימות ורדפתי אחרי אלה שאיחרו. הייתי רוצה תפקיד שבו אוכל לעשות יותר מזה כשמישהו מנוסה קרוב אליי."
מה לא לעשות
- אל תדקלמו את הציון. אחוז מדירוג עצמי מקוון אינו אומר דבר למי שמעולם לא ראה את ההיגדים.
- אל תגידו שמבחן מוכיח משהו. הוא מתעד איך תיארתם את עצמכם ביום שבו עשיתם אותו. אמרו "דירגתי את עצמי גבוה בזה, והנה מדוע לדעתי הדירוג נכון".
- אל תהפכו כל תשובה לחוזקה. המבחן בנוי כך שסימון האפשרות העליונה בכל ההיגדים אינו נותן ציון מושלם, והתשובות שלכם בראיון צריכות להיות קשות לזיוף באותה מידה. "חזק בהכול" היא הטענה האחת שאיש אינו מאמין לה.
- אל תמציאו חולשה כדי להיראות צנועים. "עבודה קשה מדי היא החולשה שלי" היא התרברבות בהסוואה. מדריך משלים, תשובות על חוזקות וחולשות מתוך פרופיל הכשירויות שלכם, מראה איך נראית חולשה אמיתית.
- אל תעברו על כל השש. בחרו אחת או שתיים שהתפקיד נשען עליהן. השאר יכולות לחכות לשאלה.
התכוננו עם הפרופיל בערב שלפני
שגרה קצרה הופכת את הפרופיל לחומר גלם. קחו את שתי הכשירויות שמודעת הדרושים נשענת עליהן הכי הרבה. לכל אחת רשמו רגע אמיתי אחד שבו פעלתם לפיה, ורגע אחד שבו לא. אמרו כל אחד בקול פעם אחת.
אם רגע מסוים אינו עולה בדעתכם, גם זה מידע. ייתכן שהדירוג העצמי שלכם מקדים את הראיות, וזו תבנית מוכרת שהיא הנושא של אפקט דנינג-קרוגר בהערכה עצמית. דרגו את הכשירות הזו בזהירות רבה יותר בחדר, בנו את הדוגמאות החסרות עם תוכנית ל-30 יום לכשירות אחת אם יש לכם זמן, וראו גם עד כמה מדויקת הערכה עצמית בעבודה באמת.
לראיונות שמבקשים דוגמאות מהעבר יש מבנה משלהם; איך עובדים ראיונות מבוססי כשירויות מציג אותו. ואם המראיין שואל מה אתם יכולים לעשות בפועל, כלומר כלים, שיטות ותחומים טכניים, זה הצד של המיומנויות. ביקורת מיומנויות עושה מצאי של מיומנויות, ואילו מבחן כשירויות מתאר איך אתם עובדים. היו מוכנים לשני סוגי התשובות.